מכתב תמיכה מאירית

אני שמח לחלק איתכן את מיכתב התמיכה הבא שהתקבל היום

בנות יקרות,

1. אני מקווה שמישהו קורא את דברי באתר החתימה, ומפיץ אותם לכל הגננות בכל הסקטורים. אף על פי שאינני רשאית לחתום, משום שאינני גננת, אלא מורה ואם, אני פונה אליכן:
2. רבים עדים שבכל הדיונים עד כה שעסקו בענייני חינוך ושיפור תנאי ההוראה, העליתי ראשית את בעייתכן, וגם טענתי שכל תיקון ושינויראויים צריכים להתחיל מהגיל הרך ביותר. צמצום הילדים בכיתות, למשל, חייב להתחיל מהגנון ורק משם.
3. לכל אחד ברור שהחינוך בגיל הרך הוא היסוד. רק בארץ שלנו לא מתייחסים אליו כאל כזה באופן מעשי. (אינני מתכוונת לנאומים דמגוגיים, שכבר אי אפשר לשמוע אותם, ומרחקם מהמציאות מעלה גיחוך).
4. אתמול העברתי לאתר החתימה את הערצתי לכן בשל עבודת החינוך הקשה ביותר שאתן מבצעות כמעט ללא תנאים, ובשל היותכן (ואתן יותר מכולם!) מרמס להחלטות שרירותיות של המערכת ללא הגנה כלל.
5. וממי תקבלו הגנה, כשהמטרה היא לסחוט את הלימון עוד קצת, אולי יש בו עוד כמה טיפות, ולהעמיד פנים שדואגים לחינוך או למשכורותיכן?
6. כל זאת כדי שהמזכ"ל ישאר לעוד שנים רבות ויהנה מסיר הבשר- מצד אחד, השרה תצביע על איזה מהפך מדומה ותרכוש את עולמה, והאוצר יחסוך כסף - מצד שני.
7. ולשם כך במילים אחרות מזכ"ל הסתדרות המורים והפיקוח, קרי משרד החינוך, עשו יד אחת על גב הכוחות האחרונים שלכן בסוף היום. אבל לאף אחד- לא להסתדרות שאמורה לייצג אתכן, לא למפקחת הישירה שהייתה בעצמה פעם גננת ולא לפיקוח העל- לא איכפת מכן באמת. הלוא הכל הצגה. הכל פוליטיקה.
8. איך משנים זאת - בהמשך נצטרך לדון גם בזאת.
9. אני מעריצה את המאבק שאתן מנהלות עכשיו, ומסירה את הכובע בפני האמיצות הראשונות שחותמות!
10. אני מקווה שתהיינה אמיצות, ושכמה שיותר בנות יחתמו. הלוא להיכנס בבוקר לגן של 35 זאטוטים - חלקם בלי שמץ של חינוך מהבית -דורש יותר אומץ מכל פעילות אחרת.
11. כשיחתמו כמה שיותר, ניתן יהיה לערב את התקשורת. אבל השאירו את העבודה הזו לכאלה שלא יסכנו את מקום העבודה שלהם. יש רבים וטובים לכך.
12. יש לי רק הערה קטנטונת: כתבו נא "היכנסו" ולא "כנסו". כי כנסו זה כנסו את הצאן, והיכנסו זה להיכנס למקום כלשהו.
13. מאחר שאין לנו על מי לסמוך, לא על ההסתדרות שיודעת רק לקחת מאיתנו כסף ולספק לנו מקסימום מכונת כביסה בהנחה (מי צריך את זה? שידאגו לנו קודם כל!) ולא על הפיקוח, רק אנחנו בעצמנו, גננות, מורים והורים נוכל לשנות את פני החינוך בישראל, והחתימה שלכן היא ההתחלה.
14. לסיכום, בשלב זה חתמו ללא היסוס. (הלוא לא יפטרו את כל גננות ישראל). הצלחתכן היא הצלחת החינוך. אתן הראשונות. אל תשכחו זאת.

 

חברתכן למאבקן הצודק, אירית