יום ראשון, 14 בדצמבר 2008
אלמוג - אירגון מורים וגננות
יום שבת, 6 בדצמבר 2008
אם אין הסכם חתום - מה בעצם מישמים באופק חדש?
בהתאם להסכם זה שעות הפעילות בגן בימים א'-ה' עד השעה 13:30
וביום ו' עד השעה 12:45.
תוספת של 4.5% עבור השעה הפרטנית
כזכור לכם, בתאריך 10.1.08 נחתם הסכם עם הסתדרות המורים בנושא תוספת שעה פרטנית בשבוע לכל מורה ותמורתה תשולם תוספת של 4.5% לשכרו של המורה.
קריאה לוסרמן - פירסום התקנון של ההסתדרות
מכתב פומבי
אל מר יוסי וסרמן
מזכ"ל הסתדרות המורים
תקנון הסתדרות המורים - פירסום
נכבדי
אני פונה אליך בבקשה לעזור לי למצוא את התקנון לפיו מאוגדת ופועלת הסתדרות המורים.
למרות שחיפשתי באתר הסתדרות המורים וביצעתי חיפוש נירחב באינטרנט לא השכלתי לאתר את מסמכי ההתאגדות.
אני סמוך ובטוח שגם אתה כמוני דוגל בשקיפות מערכות ציבוריות כערך חינוכי ראשון ממעלה.
כמזכ"ל אירגון עובדי ההוראה הגדול בארץ, זה שהיום נושא את הדגל כממשיך דרך של ענקים כמו אוסישקין וילין - בהיותך הקול המייצג של מרבית עובדי ההוראה - אמירה שלך בהצהרה או במעשה היא בהכרח מסר חינוכי בשם כל עובדי ההוראה שבאירגונך
ואני מאמין שכל עובדי ההוראה בשמם אתה פועל, תומכים בדרישה לשקיפות מינהלית.
מנקודת מבט של שקיפות מינהל ציבורי המקום הנכון לפרסם את מסמכי ההתאגדות הוא באתר ההסתדרות פתוח לעין כל. אני בטוח שאנשי התמיכה שאתה מעסיק יכולים לבצע זאת בקלות (הזנה דיגיטלית – הקלדה; אימות נוטריוני – חתימה דיגיטלית; הפצה – העלאת הקובץ לאתר היסתדרות המורים) בזמן הנימדד בימים בודדים... (אני אשמח לעזור)
ואם אתה בוחר להתעלם... גם זו אמירה ברורה!
בתקוה
אורן סימון
נב. מכתבי זה מתפרסם במקביל באתר גננות באופק ובאתר התעוררות
העתק: רשם האגודות
יום שישי, 5 בדצמבר 2008
איך לא נופלים (על הפנים) לאופק
יום שני, 1 בדצמבר 2008
מחנכות לגיל הרך או שמרטף לאומי - מה את בוחרת להיות?
ניפגשתי אתמול (30.11) עם לילי פוקמונסקי (איזו אישה מדהימה !) ועם רות ברק לפגישה של למעלה מ-90 דקות שעברו כהרף עין. השתכנעתי שיש לעשות את כל שלאל ידינו לעזור ללילי לעזור לגננות, ובנוסף לפעילות אותה אני מבצע כעת מבחוץ (אני לא מתכוון להפסיק – אולי אפילו נצליח להגביר קצת את הקצב) אני אשמח לעמוד לרשותה ולתרום מניסיוני.
גננות אתן חייבות להבין שיש לנו את הכח לייצר מצב שבו השליחות החינוכית, טובת הילדים ואהבת המיקצוע – מה שבאמת מניע אותנו לתת ולתת ולתת, לא ישמש כלי כדי לשחוק אותנו עד עפר – זו אחריות שלנו להבטיח שתנאי העבודה יאפשרו לנו לתת את כל כולנו למען הילדים.
המשוואה פשוטה – אנחנו צריכות לבחור אם אנחנו מחנכות לגיל הרך או השמרטף הלאומי.
זה נכון שבמצב סביר היינו יכולות להתפנות לעשיה החינוכית ולדעת שהאירגון היציג שלנו דואג לתנאי העבודה בשבילינו, ושמשרד החינוך באמת עסוק בהטוויה חינוכית ופחות בנסיונות לשים פלסטר על פלסטר בראיה קצרת טווח ולדרדר את המערכת עוד ועוד לאורך השנים...
אבל המצב לא סביר. בכלל בכלל לא סביר.
אז מה עושים?
אני קורא לגננות ברשת ההפצה להיכנס לפעולה ולהחתים עוד ועוד גננות על העצומה. לא יתכן מצב בו המזכ"ל לא עונה לשאלה ענינית בתשובה ענינית:
החתימה על העצומה היא התפקדות של הגננות – אני משוכנע שגם לילי רוצה תשובות ברורות וכל חתימה של גננת מגדילה את הכח של לילי לדרוש תשובות.
חברו את חברותיכן לרשת הגננות – ואם אין להן אינטרנט תשמשו להן רכזות מידע – תעבירו לרשת אינפורמציה מהשטח – תספרו מה קורה לחברותיכן, ותספרו לחברותיכן מה קורה אצל גננות אחרות. תעדכנו אותן במהלכים ובתכנים המפורסמים ברשת...
ובקשה מיוחדת. בשנה שעברה שלחו אלפי גננות מכתבי סירוב לשעה הפרטנית, חלקן שלחו את מכתבי הסירוב (כפי שהונחו) לאחר תקופת עבודה בה הן ביצעו את תוספת 10 הדקות. לחלקן ניקו את התוספת (אחרי הודעת הסירוב) גם לתקופה בה הן ביצעו את תוספת העבודה – וזה לא תקין – ההגיון אומר שגננת שביצעה מקבלת את השכר כפי שהובטח ומיום שהפסיקה לבצע אין היא זכאית יותר לתוספת – הגיוני לא?
אז אני מבקש מגננות שניפגעו באופן זה, או כאלה שיודעות על חברות שניפגעו לשלוח לי במייל את הפרטים:
שם הגננת, טלפון/כתובת/דוא"ל, ממתי ועד מתי ביצעה תוספת 10 דקות – מתי שלחה מכתב סירוב, ועל איזה חלק מהימים בהם ביצעה את התוספת לא קיבלה תוספת שכר. יכל להיות שאפשר לעשות משהו כדי לתקן את זה.